מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתה לי משיכה לא מוסברת לקירות מתקלפים, חלודה ופרחים נובלים. היה בזה המון יופי בעיני, ומפעם לפעם, הייתי אוספת כל מיני "אומללים" עזובים כאלו למורת- רוחו הרבה של בן זוגי… לא ממש היה לי הסבר רציני לתופעה (חוץ ממחשבה על גלגול קודם ,בדמותו של ה"אלטא זאכן" השכונתי.) ….עד שנתקלתי בפילוסופיית "הוואבי סאבי".(wabi sabi)
זהו, עכשיו רשמית יש לי מנדט, להשאיר, ולא לזרוק- כדים שנסדקו, מתכות שהחלידו ולצלם כאוות נפשי קירות מתקלפים ועלים קמלים…. ובעיקר בעיקר, לשלב בעבודתי כמעצבת מלונות, פריטים שאינם משדרים "יוקרה" או עונים על סגנון עיצובי מובהק כזה או אחר .
אז מהו בעצם הוואבי סאבי??
באסתטיקה היפנית המסורתית, ואבי-סאבי היא השקפת עולם שבמרכזה קבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיקה מתוארת לעיתים כיופי שהוא " זמני ולא שלם". אם אתם אנשים שהרדיפה אחרי פרפקציוניזם מייאשת אתכם ומורידה אתכם למטה- הטרנד הזה הוא בדיוק עבורכם!
למרות שהוואבי סאבי, הפך לטרנד רק בשנים האחרונות, הפילוסופיה שמאחורי הרעיון, כבר קיימת עשרות שנים בתרבות היפאנית.
"ואבי" פירושו- פשטות טבעית, או אלגנטיות כפרית.
בעוד שה "סאבי" זה היופי שבחוסר שלמות, זה לראות את היופי בפגמים שהם תוצאה של הגיל….של הבלוי, השבור הנובל ,וכו'.
זהו החיפוש בעצם, אחר האותנטי, למצוא את היופי במראה הדברים כפי שהם צריכים להראות , לאחר התיישנות, ללא זיוף והסתרה. (מעניין מה היו אומרים על זה כל הפלסטיקאים ומזרקי הבוטוקס למיניהם…)
מהותו של הואבי -סאבי היא- "לחבק את הלא מושלם", אולי לכן, דור שממליך את הפרפקציוניזם, את המיתוג והמותגים למיניהם, זקוק כל כך , דווקא עכשיו- לטרנד כמו הוואבי סאבי , שמחבק את הלא מושלם, הפרום והשבור…
פילוסופיית הוואבי סאבי- שומרת על חופש הבחירה : זה בסדר להכניס דקורציה שהיא טעם אישי ולא "תואמת" לסגנון העיצובי של שאר הבית/החלל. "מוזרויות" וחוסר קונפורמיסטיות- מהווים את מהות הוואבי סאבי.
לכן- אל תחששו מלערבב ולהתאים. לשלב חפצים מסגנונות שונים בתכלית.
סוף סוף הגיע השלב של הביטוי העצמי!
פוסט זה מכיל פרטים שנלקחו מאתר: nonagan.style.
